אם היו שואלים אותך כמה ביטחון עצמי את רוצה שיהיה לילד שלך ? - בטח היית עונה ש.... המון !!!

אבל איך עושים את זה ? איך עוזרים לילד שלי להיות בעל ביטחון עצמי גבוה אך לא מופרז מידי .

לפני שנגלה איך עושים זאת חשוב שנבין מזה בכלל ביטחון עצמי .

ביטחון עצמי זוהי תחושת היכולת העצמית של האדם . ההערכה העצמית נבנית מהאומדן והשפיטה העצמית המובלעים בחיי כל אחד; כל אדם שופט את יכולותיו להתמודד עם אתגרי החיים, בהבנת ופתירת בעיות, בזכותם להשיג אושר, ובזכותו לקבלת כבוד מהסביבה. ביטון עצמי מוביל להערכה עצמית שיש לאדם על עצמו , כיצד האדם שופט את עצמו, וכיצד הוא מתייחס לעצמו .

ברור לכולם שכהורים היינו רוצים שילדנו יתפוס את עצמו כאדם בעל ערך , כאדם חיובי ותורם לסביבתו וכד' .

אז איך עושים זאת ?

* חשוב להקשיב ולהתיעץ עם הילד שלנו , זה נותן לו הרגשה שהוא חשוב ושדעותיו חשובות לנו , כמובן שנתייעץ איתו בדברים המתאימים לגילו ולרמתו כמו "מה אתה אומר  אני מתלבטת מה להכין לארוחת ערב טוסט או חביתה ? " כמה בעל ערך יהיה הילד כשכולם יאכלו בארוחת ערב את מה שהוא בחר  !!        ילד שמרגיש שקשובים לצרכים שלו ומכבדים את מי שהוא , יפתח ביטחון בבחירות שלו ובהחלטותיו בעתיד .

* זהירות ממשפטים משבחים מידי  . "יוסי אתה חכם כל כך "  , שולה את כל כך מוכשרת " וכד' . משפטים מהסוג הזה מציבים לילדים ציפיות גבוהות מידי ועלולות לעורר בהם פחד מכישלון . הילד עלול לחשוב לעצמו "אם אני כזה חכם או מוכשר אני עלול לקלקל לעצמי ואז ההורים שלי כבר לא יהיו מרוצים ממני יותר " . התואר שהוא קיבל הופכת להיות כבדה עליו כי הוא צריך לשמר אותה ומפחד לעבד אותה . אולי פשוט כדאי להוריד מעל גבי הילד את תוית ה"כל כך " ולומר לו בפשטות " יוסי אתה ילד חכם " " שולה את ילדה מוכשרת " - עדין יותר וראלי יותר .

* כלל חשוב זיכרו - ציפיות יש רק על כריות !          ילד יהיה בעל ביטחון עצמי גבוה אם הוא ירגיש שהוא מצליח לעשות את מה שהוא רצה והסביבה שלו מרוצה ממנו . לכן חשוב להציב לילד משימות ואתגרים שהוא יוכל לעמוד בהם , גם מבחינה שיכלית וגם מבחינה מוטורית ( לדוגמא - ילד בן שלוש חכם ככל שיהיה גם אם ננסה ללמד אותו לקשור שרוכים סביר להניח שהוא לא יצליח כי מבחינה מוטורית אין לו את הכישורים עדין ) .

* תהנו מהתהליך - לא תמיד צריך לשבח את התוצאה (" איזה ציור יפה ציירת" ), כאשר משבחים רק את התוצאה מזניחים את חשיבות ההנאה והחוויה של התהליך . ציינו בפני הילד מה הוא חש ועבר בדרך ( " ראיתי שנהניתה מאוד לצייר בציבעי גואש את הבית והפרחים הציבעוניים ") .

                 אז אני מאחלת לך שתזכה להאיר את נרו של ילדך ולהעצימו

                                         אורלי " נגיעות "

ולסיכום סיפור נחמד :

פרופסור, מאוניברסיטת אמריקאית מובילה, שהפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל מספר פריצות דרך מדעיות, נשאל מה לדעתו הביא אותו להיות כל כך יצירתי? מאיפה מגיעה החשיבה המקורית שלו?הוא סיפר סיפור קצר: כאשר היה בן 3 בערך, הוא ניסה לאחוז בבקבוק חלב מפלסטיק. הבקבוק נשמט מידיו ונפל, וכל החלב נשפך על הרצפה. הוא נבהל ובכה, ואמא שלו הגיע במהירות למטבח. אבל במקום לעשות את מה שרוב האימהות היו עושות, במקום להטיף לו מוסר, לצעוק עליו או להעניש אותו, היא אמרה לו: "איזה באלגן יפה עשית! מעולם לא ראיתי שלולית חלב כל כך יפה! אתה רוצה לשחק קצת בשלולית לפני שננקה אותה?" וחייכה.הוא כמובן שמח מאוד לגלות שהוא לא נענש ושיחק קצת בשלולית החלב המקסימה שלו. ואז אמו שאלה: "איך אתה מציע שננקה את החלב? עם ספוג, מגב או מגבת נייר? מה אתה מעדיף?" הוא בחר בספוג ויחד הם ניקו את השלולית. אבל אז האמא המשיכה. היא לקחה בידיה את בקבוק החלב הריק, ואמרה: "עכשיו, מה שאנחנו צריכים ללמוד זה להחזיק את הבקבוק מבלי לשפוך את התכולה שלו. בוא נצא החוצה, לחצר. נמלא את הבקבוק במים, ונתאמן!" הם אכן יצאו, והילד הקטן למד שאם הוא מחזיק עם שתי ידיו הקטנות בצוואר הבקבוק, התכולה לא נשפכת! תגלית מדהימה!הוא עצמו כמובן לא זכר את הסיפור. כשהוא סיים את הדוקטורט שלו, אמו סיפרה לו את הסיפור. וכשהוא חושב עליו, הוא מבין שזה הרגע הכי משמעותי בחיים האקדמיים שלו. הרגע שבו הוא הבין שמותר לו לטעות. טעויות הן לא דבר נוראי כל כך, גם כשיש נזק. גם כשהחלב נשפך על הרצפה. כל זמן שאתה למד את הלקח שלך, זה בסדר שניסוי לא עובד לך, שתיאוריה מופרכת. בסך הכול גילית עוד דרך שמשהו לא עובד.זה מסר נפלא להורים לילדים. תנו לילדים לטעות, ואז תנו להם למצוא את הדרך הנכונה. ועל הדרך, תזכרו שכל מה שאתם עושים ואומרים, ישפיע על חיי הקטנטן לנצח. זו אחריות עצומה, אבל גם סיפוק עצום כשהילד שלך הופך להיות מומחה עולמי – בגלל שאמא לא צעקה עליו כשהוא שפך את החלב.

                         אז מה אתם אומרים ?

            אשמח אם תכתבו לי כאן למטה .